טביב אבנעים ושות' - משרד רואי חשבון

רחוב נירים 1 תל אביב 67060
טל: 6884343– 03 / נייד: 6008060- 052 / פקס: 6884285– 03

 


דף הבית >> מלכרים ומוסדות ציבור >> מלכ"רים וניירות ערך זרים
 
תיקון 142 – מיסוי ניירות ערך זרים
רו"ח אבנעים שמעון
 
ביום 29 בדצמבר עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת תיקון מס' 142 לפקודת מס הכנסה (להלן – תיקון 142). תיקון זה עוסק בהשוואת שעור המס החל על מכירת ניירות ערך זרים לשיעור המס החל על מכירת ניירות ערך ישראליים.
מן הסתם עולה השאלה מה למלכ"רים ולתיקון הזה. והתשובה היא שיש להם הרבה. בנייר עמדה זה אנסה להציג את השלכות התיקון על שוק קרנות הנאמנות וכדאיות ההשקעה של המלכ"רים באפיק זה.
ראשית קצת רקע כללי:
החל מיום 1.1.2003 סווגו קרנות הנאמנות לשלושה סוגים. ככלל, סיווג הקרנות התבצע בהתאם לשאלה זהות הנישום החייב במס - האם יהיה זה מחזיק היחידה, והקרן תהא פטורה ממס באופן מלא או חלקי, או שמא תהא זאת הקרן החייבת במס. שלושת סוגי הקרנות שנקבעו ברפורמה הן כדלקמן: קרן פטורה, קרן חייבת וקרן מעורבת.
לכל אחת מהקרנות דלעיל נקבעו הסדרי מס שיחולו מהיום הקובע. להלן תמצית הוראות החוק הקשורות בקרנות הללו.
  • קרן פטורה- בקרן זותשלום המס מתבצע על ידי בעלי היחידות ולא על ידי הקרן עצמה. קרן זו מתאימה, לפיכך, לגופים כדוגמת חברות בתחולת החוק וגופים פטורים ממס, ובכלל זה תושבי חוץ. גופים פטורים, כגון המלכ"רים, הזכאים לפטור ממס על רווחים משוק ההון המופקים על ידם יוכלו להשקיע באמצעות הקרן הפטורה, שכן סוג קרן זה מאפשר להם לשמר את הפטור שהוענק להם. על כן, ברור כי הפסדים שנוצרו מהשקעה זו לא ניתנים לקיזוז היות ואילו היו רווחים הם לא היו חייבים במס בידי הגופים הפטורים.
  • קרן חייבת- בקרן זו תשלום המס מתבצע במישור הקרן ואילו בעלי היחידות פטורים ממס. ככלל, שיעורי המס החלים על הכנסות הקרן החייבת זהים לשיעורי המס החלים על משקיע יחיד, שאיננו סוחר בניירות ערך. אפיק השקעה זה אינו רלוונטי למגזר המלכ"רים היות והוא טומן בחובו חבות מס ברמת הקרן אשר היתה נמנעת אם המלכ"ר היה משקיע את כספיו באופן ישיר.
  • קרן מעורבת- הקרן במהותה היא קרן פטורה ועל כן עיקר תשלום המס מתבצע על ידי בעלי היחידות. "השלמות מס" מסויימות מתבצעות על ידי הקרן בגין הכנסה מניירות ערך זרים ובגין דיבידנד. אפיק השקעה זה הינו רלוונטי למזגר המלכ"רים בכל הקשור לקרנות אשר השקיעו בנכסים שלא מוסו ברמת הקרן כגון רווחי הון מני"ע ישראלים שלא הניבו הכנסות פירותיות (ריבית או דיבידנד).
אם כך, ניתן לומר כי הקרנות הפטורות היוו את האפיק היותר כדאי מבחינת מגזר המלכ"רים. תיקון 142 קבע מספר שינויים במיסוי הקרנות שצויינו לעיל ואשר יש לבחון האם הם משפיעים על כדאיות ההשקעות של מגזר המלכ"רים בקרנות השונות מהקרנות הפטורות. להלן אתייחס לשינויים ככול שהם מתייחסים לקרנות הנאמנות:
 
1.       קרן נאמנות פטורה: הוראות התיקון קובעות כי שעור המס החל על מחזיקי היחידות ימשיך להיות 25% למרות התיקון רשות המס אישרה לא פורמלית על הורדת שעור המס ל-15% לפי מנגנון החיוב הליניארי ככול שמדובר במימוש ע"י מחזיקי היחידות. הקרן תהא רשאית לשנות סיווגה לקרן נאמנות מעורבת. בחרה הקרן לשנות סיווגה תקבע עלות ניירות הערך הזרים המצויים בקרן לפי ממוצע שלושת ימי המסחר האחרונים של שנת 2004.
2.       קרן נאמנות מעורבת: רווח הון בגין נייר ערך זר שיצבר עד סוף שנת 2004 יחוייב לפי 24% ברמת הקרן והחל משנת 2005 לא יהיה חייב במס. מרכיב הריבית על אג"ח זרה יהא 24% על הריבית שנצברה עד סוף 2004 ו- 0% החל משנת 2005. כשמדובר באג"ח לא סחירה שעור המס יעמוד על 24% ולא ישתנה.
3.       קרן נאמנות חייבת: הוראות החוק שיחולו על יחידים יחולו גם על הקרן. אציין בשנית כי המיסוי הינו ברמת הקרן אולם נטל המס בכל הקשור בהשקעות בניירות ערך זרים ירד.
 
מכל האמור לעיל עולה כי אפיק ההשקעה בקרנות הפטורות עדיין רלוונטי ובנוסף ניתן לציין גם את הקרנות המעורבות ככל שאלה תשקענה באפיקי רווח הון מניירות ערך ללא אבחנה בין נייר ערך ישראלי לנייר ערך זר. אחזור ואציין כי הכנסות פירותיות (ריבית ודיבידנד) שיתקבלו ברמת הקרן היות מס מיותר למגזר המלכ"רים.
לא מיותר לציין כי רצוי לבחון את היקף ההשקעות של כל מלכ"ר בשוק ההון בכדי להמנע במידת האפשר מטענת הכנסה עסקית אשר תצא מתחולת הפטור הניתן למגזר.