טביב אבנעים ושות' - משרד רואי חשבון

רחוב נירים 1 תל אביב 67060
טל: 6884343– 03 / נייד: 6008060- 052 / פקס: 6884285– 03

 


היבטי מס בהענקת אופציות לעובדים
 
 
הענקת אופציות לעובדים הינה אחת מאמצעי התגמול המוכרים יותר במשק הישראלי בפרט ובעולם בכלל. עד לשנת 2003 חבות המס שהוטלה על העובדים בגין הרווח שנבע להם ממימוש אופציות, נגזרה ממסלול ההענקה. די אם אציין כי היו קיימים המסלולים הבאים- סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), הוראות סעיף 3(ט) לפקודה והוראות נציבות מס הכנסה (כתוארה אז) אשר כונו "אופציות ליד סעיף 102 לפקודה" כדי להבהיר כי קיים פתח רחב לטענות מצד רשויות המס והנישומים בדבר שעור המס בו יחוייב העובד/הנישום כפי שהדבר יפורט במאמר זה בהמשך.
 
במאמר מוסגר אציין כי במסגרת אימוץ המלצות ועדת רבינוביץ בוצע תיקון לפקודה בתחולה משנת 2003, כך שרק סעיף 102 לפקודה יהווה סעיף חיוב בגין הקצאת אופציות/מניות לעובדים והוא אמור, לכלול את ההתייחסות המיסוית הכוללת באשר לביצוע הקצאות אלו. אולם, עד היום – שנת 2009, נותרה שאלה שלא באה על פתרונה בקשר עם תוכניות אופציות שאושרו טרום התיקון הנ"ל.
 
הסוגיה המדוברת הינה מהו שיעור המס שיחול על רווח שנבע לעובד ישראלי ממכירת מניה של החברה המעסיקה אותו ואשר נסחרת בבורסה בחו"ל. בכדי להבין את מהות הבעיה אציין כי עד לשנת 2003 רווח הון ריאלי שנבע ליחיד ממכירת נכס בישראל (הגדרה זו לא כוללת  מניות נסחרות בארץ או בחו"ל) חוייב במס לפי שעור המס השולי שלו בדיוק כמו הכנסת עבודה.
 
אולם, בקשר עם מניות סחירות חלו מספר הוראות:
  • נייר ערך שנקנה בבורסה בתל אביב היה זכאי לפטור ממס רווחי הון על פי הוראות פקודת מס הכנסה ותקנותיה. החל משנת 2003 ובעקבות אימוץ המלצות ועדת רבינוביץ בוטלו רוב הפטורים שחלו לגביי רווחי הון בבורסה בתל אביב ורווחים אלו מתחייבים במס.
  • נייר ערך שנקנה בבורסה מחוץ לישראל היה חייב במס בשיעור של 35% על פי צו הידוע בכינויו בז'רגון המקצועי כ"צו ההקלה". כחלק מהמלצות ועדת רבינוביץ דלעיל הוחלט לקבוע מדיניות מס אחידה לניירות ערך נסחרים ללא קשר למקום סחירותם.קרי, גם הוראות "צו ההקלה" אינן בתוקף משנת 2003.
  • אופציות לעובדים שהוענקו במסגרת תוכנית אופציות לעובדים לפי סעיף 102 לפקודה. אפיק זה הינו נושא מאמר זה והשאלה שלגביה ניתנה תשובה רק בימים אלה הינה מהו שעור המס שיחול על ההכנסה שנובעת לעובד ממימוש אופציה למניה של חברה הנסחרת מחוץ לישראל. קרי, האם מדובר ברווח הון מניירות ערך זרים החייב במס של 35% על מרכיב הרווח הריאלי או שמא מדובר ברווח הון רגיל החייב לפי שעור המס השולי של העובד.
באשר לחלופת המיסוי השלישית ובשל מחלוקות בין רשויות המס למייצגים והנישומים החליטה רשות המיסים במספר החלטות מיסוי הסדרי מס שקבעו שיעורי מס הנעים בין 35% ל 50%. על פי רוב שעור המס "הפופולרי" היה החציון של שיעורי מס אלה – 42.5%.
חלקם של  הנישומים, דוגמת חגי כץ וחבריו, שלא קיבלו את הסדרי הפשרה הללו פנו לבית המשפט. פסיקת בית המשפט המחוזי אימצה את עמדת הנישומים וקבעה כי הרווח שנבע לעובד ממכירת מניה שנסחרת מחוץ לישראל הינו רווח הון (ולא הכנסת עבודה) הזכאי להחלת הוראות "צו ההקלה". קרי, הרווח הריאלי חייב במס של 35%. רשויות המס חלקו על קביעה זו ופנו לבית המשפט העליון.
בימים אלה נתקבלה פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין דלעיל. בית המשפט העליון חזר על קביעת ביהמ"ש המחוזי וקבע כי מדובר ברווח הון ולא בהכנסת עבודה כפי שטענה רשות המיסים. אולם, להבדיל מקביעת בית המשפט המחוזי קבע בית המשפט העליון כי רווח הון זה אינו זכאי להיכנס בגדר "צו ההקלה". משמעות קביעה זו הינה כי רווח ההון יחויב במס לפי שעור המס השולי של העובד אשר סביר להניח נשק לשיעור של 50%.
פסיקת בית המשפט העליון דלעיל תיושם במקרים הבאים:
  • עובדים שקיבלו אופציות לפני שנת 2003 ולא מכרו את המניות הממומשות עד היום ושלגביהם קיים רווח שחייב במס. בהתייחס לתנאי השוק היום נראה לי כי אם קיימת אוכלוסיה מתאימה הרי היא שואפת לאפס.
  • תחולת הפסיקה הינה גם על ציבור הנישומים שלא הגיע להסדר מס עם רשויות המס בסוגיה הנ"ל. אומר משפט זה בצורה הפוכה - כל נישום שהגיע להסדר מס, לבדו או באמצעות מעבידו, ושילם את המס הנדרש אינו חלק מקביעת בית המשפט שצוינה לעיל.
כלומר אלה אשר "הימרו" כי בית המשפט יקבע שעור מס נמוך מ 42.5% הפסידו.